התמודדות עם משבר משפחתי ובעיקר עם הליך גירושין היא אחת התקופות המטלטלות והכואבות ביותר בחייו של אדם שכן היא נוגעת בעצבים החשופים ביותר של הקיום האנושי ומשפיעה על הזוגיות, על ההורות, על הביטחון הכלכלי ועל הבית הפיזי. בעבר הדרך הכמעט בלעדית לפתרון סכסוכים אלו הייתה באמצעות מאבק משפטי עיקש בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, הליך שלרוב היה מלווה בהטחות אשמה הדדיות, בהסלמה של הסכסוך ובפגיעה אנושה ביכולת של הצדדים לתקשר ביום שאחרי. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי תפיסתי עמוק ולמהפכה שקטה אך משמעותית בעולם המשפט המעודדת זוגות ומשפחות לבחור בנתיב אלטרנטיבי של הידברות והסכמה. הליך הגישור ומנגנוני יישוב הסכסוכים מציעים אלטרנטיבה שפויה, מכבדת ויעילה המאפשרת לצדדים לפרק את החבילה הזוגית מבלי לפרק את המשפחה כולה ומבלי להשאיר אדמה חרוכה אחריהם.
הגישור המשפחתי הוא הליך וולונטרי וחסוי המתנהל באווירה נינוחה ודיסקרטית מחוץ לאולמות המשפט המאיימים ובמסגרתו מסייע צד שלישי ניטרלי שהוא המגשר לצדדים המסוכסכים להגיע להסכמות המקובלות על שניהם. בשונה משופט שתפקידו להכריע מי צודק ומי טועה על פי סעיפי החוק היבשים וכפייה של פסק דין מלמעלה, המגשר אינו שופט ואינו מחליט עבור הצדדים אלא הוא מנווט את השיח, מסייע בזיהוי האינטרסים האמיתיים והצרכים העמוקים של כל צד ועוזר להם למצוא פתרונות יצירתיים שמתאימים למציאות חייהם הייחודית. ההנחה הבסיסית בגישור היא שאין פתרון אחד שמתאים לכולם ושבני הזוג הם אלו שמכירים הכי טוב את הילדים שלהם, את הנכסים שלהם ואת היכולות שלהם ולכן הם גם אלו שצריכים לעצב את הפתרון שיחייב אותם בעתיד. הגישור מעביר את הכוח והשליטה מהמערכת המשפטית חזרה לידיים של בני הזוג ומאפשר להם לקחת אחריות משותפת על גורלם.
בשנת 2016 נכנס לתוקף בישראל החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אשר שינה את כללי המשחק והפך את הניסיון ליישוב הסכסוך בדרכי נועם לשלב מחייב בדרך לגירושין. החוק קובע כי לפני שניתן להגיש תביעות משפטיות בנושאי רכוש או משמורת חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולקיים פגישות מהו"ת שהן פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט. מטרת החוק היא לבלום את מרוץ הסמכויות ואת הגשת התביעות התוקפניות המאפיינות סכסוכי גירושין ולאפשר לצדדים רגע של עצירה ונשימה כדי לבחון האם ניתן לפתור את המחלוקות בהידברות או בגישור לפני שפונים למלחמה משפטית. הליך זה מאפשר לזוגות רבים להבין את ההשלכות של ניהול הליך משפטי ארוך ויקר ולבחור באופן מודע באופציה של גישור פרטי אצל עורך דין מגשר כדי להגיע להסכם כולל בזמן קצר יחסית ובעלויות נמוכות משמעותית מאלו של ניהול תיק בבית משפט.
גישור גירושין הוא הליך ממוקד שתכליתו להוביל את בני הזוג לחתימה על הסכם גירושין כולל ומפורט המסדיר את כל ההיבטים של הפרידה והחיים שאחריה. בחדר הגישור דנים הצדדים בשלושה נושאים מרכזיים והראשון שבהם הוא נושא האחריות ההורית וזמני השהות שבו נקבע כיצד יתחלק הטיפול בילדים, היכן הם ילונו בכל יום בשבוע, כיצד יחולקו החגים והחופשות וכיצד יתקבלו החלטות חינוכיות ובריאותיות לגביהם. הנושא השני הוא נושא המזונות והכלכלה הכולל חישוב של צרכי הילדים והיכולות הכלכליות של כל הורה כדי להבטיח את רווחת הילדים בשני הבתים. הנושא השלישי הוא חלוקת הרכוש הכוללת איזון של כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין לרבות דירת המגורים, חסכונות, זכויות סוציאליות, פנסיות ומוניטין עסקי. המגשר מסייע לצדדים לפרק מוקשים רגשיים וכלכליים ולמצוא נוסחאות איזון הוגנות המאפשרות לשני הצדדים לצאת לדרך חדשה עם בסיס כלכלי יציב ככל האפשר.
אחד היתרונות הבולטים ביותר של הליך הגישור הוא היכולת לשים את הילדים במרכז ולמזער את הפגיעה בהם כתוצאה מהמשבר המשפחתי. מחקרים רבים מוכיחים כי הנזק הפסיכולוגי הנגרם לילדים אינו נובע מעצם הגירושין אלא מעוצמת הקונפליקט בין ההורים וממשך הזמן שבו הוא מתקיים. כאשר הורים בוחרים להתכתש בבית המשפט הילדים הופכים לא פעם לכלי משחק, נחשפים למתחים עצומים ולעיתים אף נדרשים לבחור צד בנאמנות כפולה וקרועה. לעומת זאת בגישור ההורים משדרים לילדים מסר של שיתוף פעולה וכבוד הדדי ומראים להם שלמרות שהזוגיות הסתיימה ההורות המשותפת נמשכת. ההסכמים הנוצרים בגישור נוטים להיות יציבים יותר ומחזיקים מעמד לאורך זמן רב יותר משום שהם מבוססים על הסכמה ולא על כפייה, מה שמעניק לילדים שגרה, ודאות ושקט נפשי שהם כה זקוקים לו בתקופת השינוי.
חשוב להבין כי הסכם גירושין הוא מסמך משפטי מחייב בעל השלכות ארוכות טווח ולכן ישנה חשיבות קריטית לכך שהגישור ינוהל על ידי עורך דין מנוסה המתמחה בדיני משפחה ושהוכשר כמגשר. אף על פי שמטפלים זוגיים או פסיכולוגים יכולים לסייע בהיבט הרגשי, רק עורך דין בקיא מכיר את הפסיקה העדכנית, את זכויות הצדדים על פי החוק ואת הניואנסים המשפטיים הנדרשים כדי שההסכם יאושר בבית המשפט. עורך הדין המגשר דואג לכך שההסכם יהיה ברור, אכיף ולא ישאיר פתח לפרשנויות ולסכסוכים עתידיים. הוא מוודא שאין סעיפים מקפחים או בלתי חוקיים ומנסח את ההסכמות בשפה משפטית מדויקת שתעמוד במבחן הזמן. בסיום התהליך עורך הדין מגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שם הוא מקבל תוקף של פסק דין והופך למחייב לכל דבר ועניין.
מעבר להיבטים הרגשיים והמשפחתיים הבחירה בגישור היא גם בחירה כלכלית נבונה ורציונלית. ניהול הליך משפטי בערכאות השיפוטיות כרוך בעלויות כספיות אדירות הכוללות שכר טרחת עורכי דין לייצוג, אגרות בית משפט, תשלום למומחים, שמאים ואקטוארים, הוצאות שיכולות להגיע למאות אלפי שקלים ולנגוס נתח משמעותי מהרכוש המשותף שאמור להתחלק בין בני הזוג. הליך הגישור לעומת זאת הוא קצר וממוקד יותר ועלותו נמוכה באופן ניכר שכן הצדדים חולקים בעלות המגשר ונמנעים מהוצאות משפטיות מיותרות. בנוסף לכך הגישור חוסך את הזמן היקר של ההמתנה לדיונים בבתי המשפט העמוסים ומאפשר לבני הזוג לסיים את הפרק הזה בחייהם תוך מספר שבועות או חודשים ספורים במקום להיגרר שנים ארוכות בדיונים מתישים המונעים מהם לפתוח דף חדש.
לסיכום ניתן לומר כי יישוב סכסוכים וגישור משפחתי הם הדרך המודרנית, האנושית והנכונה ביותר לסיים מערכת יחסים ולבנות מודל חדש של משפחה מתפקדת בשני בתים. זוהי הזמנה לקחת אחריות, לגלות בגרות וגדלות נפש ולבחור בדרך שתיטיב עם כל המעורבים ובעיקר עם הילדים. כאשר בני זוג מצליחים להתגבר על הכעסים ולגבש הסכמות באמצעות שיח מכבד הם לא רק פותרים את הבעיות המשפטיות אלא גם מניחים תשתית לתקשורת בריאה בעתיד ומוכיחים לעצמם ולילדיהם שגם ברגעים קשים ניתן לבחור בטוב.
המשרד שלי מתמחה בפתרון סכסוכים מורכבים, עריכת צוואות, ייפוי כוח מתמשך וליווי הליכי גירושין, מתוך מטרה ברורה להעניק ללקוחותיי ביטחון, וודאות ושקט נפשי בדרך לפרק החדש בחייהם.
